הקול הפנימי שלי

איך מוצאים בתוכנו את המקום הזה שיודע את כל התשובות, זה שנותן לנו את האומץ ומראה לנו את הדרך, כמו מבוגר סמכותי כזה שיודע הכל, ומצביע לנו על שביל מסוים ואומר לנו "הנה, לשם".

כמה אנחנו מתאמצים לקבל את ההכוונה הזאת בלי להבין כמה היא טמונה בתוכנו. מתייעצים, שואלים, בודקים, במקום לשבת רגע אחד בשקט, ולהקשיב. להקשיב לקול הפנימי. אותו קול שאנו רגילים לשמוע ממנו "לא עכשיו" ו"לא כדאי.." וכל זה קורה רק כי הקול הזה התרגל שאנחנו מקשיבים לו רק כשהוא אמר משפט שמתחיל במילה "לא".

ולמה זה ככה בעצם?

כשהקול הזה אמר לנו כמה אנחנו מסוגלים ויכולים וניסה לזרוק אותנו סוף סוף למים, השתקנו אותו והתעלמנו ממנו כי לא באמת האמנו שאנחנו יכולים. והוא? הוא רק רוצה יחס... אז הוא הבין שהדרך לקבל את היחס הזה היא להכניס אותנו לתוך מערבולת של "לא" שלא נגמרת.

אז אני החלטתי להתחיל להקשיב לו. ושמתי לב פתאום שמלא דברים מתחילים לקרות! רגע מה, יכול להיות שזה באמת עובד? כן זה עובד. וכן, ממשיכים לקרות לנו דברים פחות כייפים או חיוביים. אבל גם כשהם קורים הוא לא שם להציק ולהגיד "אמרתי לך".. “הנה שוב פעם זה קורה לך..” אלא הוא שם והוא מרגיע, הוא אומר לך לא לדאוג, שהכל מכוון כל כך טוב שלפעמים קשה לנו להבחין בזה כשאנחנו בתוך הסיטואציה. הוא מעודד אותך לזרום עם מה שקורה, להפיק מזה את הטוב, וכשאתם מקשיבים לו פתאום אתם מבינים שמה שראיתם כמכשול הפך לעוד אבן קטנה שפשוט דילגתם מעליה והנה אתם כבר יודעים לעבור גם אבנים מהסוג הזה. ואתם חזקים עכשיו קצת יותר.

זה כל כך כייף, שאתם פשוט לא מבינים איך לא ניצלתם את הקול הפנימי הזה עד היום ונתתם לו להתנהג כמו ילד קטן שמחפש תשומת לב וחושב שהדרך היחידה לקבל אותה, היא באופן שלילי. קיבלנו מתנה אדירה. והיא שם, אצל כולם. רק תקשיבו.

Photo by Jeremy Bishop on Unsplash