נתינה אינסופית

מכירים את אלה שנותנים מעצמם בלי סוף למען אחרים? למען הסביבה?

אם אתם מכירים כאלה, או אם זה אתם בעצמכם, הסיפור הזה בשבילכם:

תהליך שהיה בקליניקה בשבוע שעבר, עולה באישור המודרכת (דנה- שם בדוי).

בתהליכים בשיטת מוח אחד, אנחנו לומדים על תכונות האופי שלנו ע"י אבחון של תווי הפנים שלנו. התכונה שעלתה באותו יום מתארת נתינה אינסופית. דנה קוראת את אפיון התכונה: "אנשים אלה יעשו כל מאמץ אפשרי למען האחר, יתרמו מזמנם, מכספם ומהאנרגיה שלהם. הם נותנים את מה שיש להם וגם את מה שאין להם ומסתכנים בכך שלא יישאר להם דבר לתת לעצמם. הם מעמידים את צרכהם במקום השני ואת צרכי הזולת במקום הראשון, למעשה- מקפחים את עצמם כדי לעשות זאת".

דנה צחקקה במבוכה ואני הבנתי שהיא מזדהה עם כל מילה. ואז היא אמרה: "באמת אני כזו, בעבודה אני תמיד נשארת שעות נוספות אפילו שלא משלמים לי עליהם כל כך ואני ממש רוצה ללכת הביתה. בזוגיות אני תמיד מוותרת, העיקר שיהיה לו טוב. שהוא יהיה מאושר." ומה איתך? שאלתי. איפה דנה? מי דואג לה?

לתת לאחרים זה דבר מדהים. אנחנו מרגישים טוב כשאנחנו נותנים. אך כמו שאנחנו נותנים, מאוד חשוב לדעת גם לקבל ויחד עם זאת יש לדעת מתי מגיע הרגע שצריך להגיד "לא". אם אנחנו נותנים גם כשאנחנו לא באמת רוצים, ואם אנחנו נותנים רק כי כולם כבר התרגלו שאנחנו לעולם לא אומרים "לא" הנתינה אינה מסבה לנו את אותה תחושת אושר שמגיעה איתה כשאנחנו נותנים מתוך רצון אמיתי.

נורא קל להתמכר לנתינה, אך יש גבול דק שצריך לשים לב אליו. מתי זה הופך להיות קצת יותר מידי? מתי זה מרוקן אותי במקום למלא. בדיוק כמו במקרה של דנה...

תכונה למודעות היא מראה. מראה שהולכת איתנו ביומיום. מאותו רגע שהעלנו את התכונה למודעות שלנו, לא נוכל שלא לשים לב כשאנו פועלים לפיה, לטוב ולרע.

אחרי כמה ימים דנה התקשרה, כולה מתנשמת ונרגשת. "עדן, יצאתי היום הביתה מהעבודה בזמן! הבוס שלי ממש התפלא שאני לא נשארת! אמרתי לו שאני מצטערת אבל מעכשיו אני הולכת בסיום שעות העבודה. הוא היה כל כך בהלם, לא הספיק להגיב, כבר החתמתי את הכרטיס ואני בדרך הביתה!"

אין מאושרת ממני. וגם ממנה.