הדמיון הוא אחת מהמתנות המופלאות ביותר שקיבלנו.

​

כדי להבין כיצד מתבצע תהליך בדמיון נובע אבקש מכם לדמיין מועדון לילה עם שומר מאוד מאוד גדול וקשוח בכניסה. אנחנו בסך הכל רוצים להיכנס פנימה, והוא, שלא מכיר אותנו, עומד עם ידיים משולבות ופנים זועפות ולא כל כך בטוח שהוא רוצה להכניס אותנו למועדון שלו.

מועדון הלילה והשומר- זה תת המודע שלנו.

אנחנו שרוצים להיכנס פנימה- אנחנו "השינוי".

​

תת המודע שלנו לא אוהב שינויים, הוא גם לא ממש אוהב שנכנסים לתוך המועדון שלו ומתחילים לרקוד.

אז איך נעבוד איתו?

פשוט נלך איתו יד ביד, בדרך שלו.

​

תת המודע שלנו אוהב את כל מה שלא מרגיש לו מסוכן, הוא אוהב לדמיין והכי חשוב- הוא אינו מבדיל בין דמיון למציאות. (זאת אומרת שאם אני מדמיינת שאני בים, מבחינת תת המודע שלי, אני באמת בים).

לכן, כל שעלינו לעשות הוא "לכבות" את המודע שלנו- המחשבות, הדאגות, הפחדים וכו' ולהצית את הדמיון.

כשאנו עובדים עם הדמיון אנחנו מאפשרים לשומר הקשוח בכניסה למועדון לתת לנו להיכנס. דרך הדימיון יעלו נושאים חשובים, רגשות מודחקים, קונפליקטים ותפישות עולם שלנו בצורה של דימויים. כך קל יותר לתת המודע לאפשר לנו לעבוד איתו.

​

דמיון נובע, בשונה מדמיון מודרך, מעודד התערבות מינימלית של המדריך בתהליך הדמיון של המודרך, זאת מכיוון שהתשובות, התובנות, ועולמו הפנימי של המודרך מדויק להפליא ודורש אך ורק הכוונה ושאילת שאלות וכמה שפחות התערבות חיצונית מודעת.

התהליך מתבצע באמצעות תרגולי נשימות, עבודה בדימיון, כתיבת התהליך ולאחר מכן עיבוד וניתוח התהליך.